קארינה דסאו

תקופות משבריות טומנות בחובם בדידות ולבדות. בורות ותהומות. הסתרה לצד זעקה. יש כמיהה ליחד, שיהיו איתי ובאותה נשימה רצון להתחפר לבד ולהיעלם....

לפעמים זה לא פשוט לעצור ולשבת למדיטציה, להשקיט את המחשבות או אפילו רק להתבונן בהם. יש בקרים שאני פשוט לא מצליחה להתיישב, איך שאני מתעוררת...

קריאה ממעמקי הגוף

בסיום יום ארוך בקליניקה, בפגישות עם נשים יקרות. כואבת את הפצעים הפועמים בכל אחת ובכולן ביחד... מחברת את היום למילים ומתפללת לריפוי עמוק ❤️